Nurit Greenger
Are you already fed up with your voice disappearing as soon as you have sent your representative to represent you in any government forum? I am sure you are or just about to be.
The majority of people in Israel, as well as the USA, strongly disapprove of the performance job their governments do. In the USA, it is just about 20% of the entire population that still think the government is doing a good job. In Israel, the winds of dismay in the way the government has been conducting itself are blowing strong. There are clear indications that there is a growing distrust of the way the government has handled itself these past twenty years. The Israeli oligarchy, mainly with liberal-Leftist ideology is now facing growing opposition. These governments do not represent the people as they should and in fact, they make the people's life rather miserable. Most people find the people at the top to be self serving individuals with rather miniscule concern to what is happening to the person in the street.
The government system in Israel is a democracy. Democracy, is generally defined as a form of government in which all adult citizens have an equal say in the decisions that affect their lives. Ideally, this includes equal, and more or less direct, participation in the proposal, development and passage of legislation into law. It can also encompass social, economic and cultural conditions that enable the free and equal practice of Political self determination.
The majority of Israelis agree that their government does not follow the description of a democracy. As the picture is unraveling at present in Israel, for the past two decades, the dominant force, rather undemocratic, has been the Left that had brought about, intentionally, tens of thousands of "victims of peace." They have imported to the land of Israel genocidal terrorists and approve them a new nationally, "Palestinians," which did not exist before 1967. thus took away the right of the real Palestinians, the Jews, the right to the land.
They signed meaningless and disastrous agreement with these beasts, thus gave them the right of way to kill Jews and demand land for themselves from underneath the Jewish nation's feet. That land does not belong to them, however, each concession the failing government of Israel made to the terrorists, gathered under the Palestinians Authority entity, the more ground of demands they gained. And the world went along with the terrorists, supporting them with every mean possible. That was not the case of the world's attitude towards Israel, which was and is far less supportive, in fact hostile.
What took place in Israel, during these past two decades, is inculcated pain and suffering on every level. The Arab jihad, the Left brought to the land of Israel, killed and wounded many. For the land concessions Israel made, in order to have peace, thousands of productive Israelis became homeless, overnight, and many have not recovered from their uprooting. The government's actions demoralized the nation and have brought to the surface many questions; the credibility of the government has been tarnished and the trust in it dwindled.
And what was the cost to the Arab-"Palestinians" for the government of Israel's irrational and ambiguous, rather schizophrenic actions? A simple gain. They in fact were encouraged by the way the Israeli leadership acted and have worsened Israel's position in the international arena. Domestically, the Jewish nation has disunited in regards to the way the nation needs to act in the war the Arabs have lunched on Israel for the past 63 years and even before. Many now woke up to realize that the Israeli leadership promised peace was a mirage, a delusion they bought into and dragged the entire nation into with disastrous consequences. What did the Arab-"Palestinians" do to comply with their agreements with Israel? Not only that they have not begun the peace process, not only that they have not comply with one clause in the Agreements, they began a systematic and extensive political and media terrorism against Israel. They have launched a successful delegitimization campaign against Israel to which many all over the world have joined. Along their demands and whims, they have controlled the non existing, and in and of meaningless "peace process's" negotiations they held with several, consecutive, Israeli leadership and have left the Israeli public behind to ponder, what is happening to us?
Since the Oslo Accords, which was signed on the White House lawn on 13 September 1993 and the Road Map, its closing statement was made at the Red Sea Summit in Aqaba, Jordan, on June 24, 2002, no USA administration, neither the rest of the world, have ever punished the Arab-"Palestinians" for their vile behavior, for their terrorism and ongoing killing of Jews. But most important, they have utterly ignored and have not complied with any and all of what they have agreed to and signed for, agreements that were and are still so greatly revered by all the nations who pressured the parties, especially Israel, to sign for. The non-existing peace partner the world designated for Israel, and Israel went along with, kept on its wretched behavior for which it was and is rewarded. On the other hand, Israel, that complied with the agreements, and beyond, all with the hope in the heart of every Israeli that peace will come to fruition, was reprimanded, pressured and punished for, even isolated by the International community. . The delusional "peace process" the Israel government began with the Oslo Accords have released worldwide anti-Semitism sentiments and brought to surface the eternal hate of Jews that was somewhat concealed since WWII.
Nothing good came from neither the Oslo Accords or the Road Map. It was a financial and emotional waste in which Israel invested great resources and much energy. These two agreements turned to be Israel's punishment. Israel had and is being condemned, reprimanded and constantly pressured by the powers of the world to comply with what her partner to any agreement, whether the Oslo Accords or the Road Map, will not.
Everything the Arab-"Palestinians" do is against the bejeweled "Oslo Accords." While the USA, the EU and the UN dictate to Israel to comply with these agreements, its, supposed to be partner to peace is free of any obligations. A classic case of appeasement, one for the books.
So now, the Israelis are waking up to realize that the people who are representing them have cheated them of way too much and have caused them and their country untold harm. Thus, they are now in the process of undoing the domination of those who have harmed them and want to harm them further. The position and faulty rule of the elite, the Left-unJews, the oligarchs in Israel is, slowly but surely, being undone and new, more realistic officials are gaining power.
Israel is NO democracy; rather it is a light tyranny in the guise of democracy in which the few control all. The pretence needs to change.
It will take time to undo the harmed that was done and still being done but the process has started and that is the most important.
It is time to lift the political titanic off the Israelis' back.
----
קול העם הוא קול אלוהים
נובמבר 27, 2011 – א' כסליו, 5772
נורית גרינגר
האם נמאס לכם כבר שקולכם נעלמם ברגע שאתם שולחים ת נציגכם לייצג אותכם בפורום ממשלתי כל שהוא? אני בטוח שכן או שלא רחוק היון שימאס לכם.
רוב האנשים בישראל, כמו שבארה"ב, מתנגדים בתוקף לביצוע התפקיד של ממשלותיהם. בארצות הברית, רק כ-20% מכלל האוכלוסין, עדיין חושב שהממשלה עושה עבודה טובה. בישראל, רוחות האכזבה לדרך שהממשלה מנהלת את עצמה נושבות חזק. ישנם סימנים ברורים כי קיים חוסר אמון גדל והולך בדרך שהממשלה ניהלה את עצמה בעשרים השנה האחרונות. האוליגרכיה הישראלית, בעיקר עם אידיאולוגיה ליברלית שמאלנית עומדת היום מול התנגדות גוברת והולכת.
ממשלות אלה אינם מייצגות את העם כמו שצריך ולמעשה, הן עושות את החיים של אנשים אומללים יותר. רוב האנשים מוצאים שהאנשים בראש המדינה משרתים את עצמם עם דאגה זעומה למדי למה שקורה לאדם ברחוב.
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה. דמוקרטיה, מוגדרת בדרך כלל כסוג של ממשלה שבה לכל האזרחים הבוגרים יש מילה שווה בהחלטות המשפיעות על חייהם. באופן אידיאלי, זה כולל השתתפות שווה, ופחות או יותר שירה, בהצעה, פיתוחה ומעבר החקיקה לחוק. זה גם יכול לכלול תנאים חברתיים, כלכליים ותרבותיים, המאפשרים תרגול חופשי ושווה של ההגדרה העצמית הפוליטית.
רוב הישראלים מסכימים כי ממשלתם לא פועלת לאורך התיאור של ממשל דמוקרטי. איך שהתמונה מתגלית כיום בישראל, בשני העשורים האחרונים, הכוח הדומיננטי, הלא כל כך דמוקרטי, הוא השמאל שגרם, במכוון, לעשרות אלפי "קורבנות השלום". הם ייבאו לארץ ישראל טרוריסטים רצחנים-שואתיים ואישרו להם להיות אומה חדשה, "פלסטינית", שלא היתה קיימת לפני 1967, ובכך לקחו את זכותם של הפלסטינים האמיתיים, היהודים, לארצם. הם חתמו הסכמים חסרי משמעות והרי אסון עם המפלצות הללו, ובכך נתנו להם זכות קדימה להרוג יהודים ולדרוש אדמות לעצמם מתחת רגליו של העם היהודי. זו אדמה שאינה שייכת להם. לעומת זאת, כל ויתור שממשלת ישראל הכושלת עשתה למחבלים, שהתכנסו תחת הישות לה הם קוראים הרשות הפלסטינים, יותר משטח של דרישות הם צברו. והעולם הלך יחד עם המחבלים, לתמוך בהם בכל אמצאי אפשרי. זה לא היה המקרה של היחס של העולם כלפי ישראל, אשר היה והינו הרבה פחות תומך, למעשה עוין כלפיה.
מה שהתרחש בישראל, במהלך שני העשורים האחרונים, מושרש בכאב וסבל רב בכל רמה. הג'יהאד הערבי, שהשמאל הביא לארץ ישראל, הרג ופצע רבים. עבור הויתורים על שטחים שישראל עשתה, כדי שיהיה שלום, אלפי ישראלים פרודוקטיביים הפכו לחסרי בית, בין לילה, ורבים מהם לא התאוששו מהעקירה שלהם. הפעולות של הממשלה גרמו לדמורליזציה בקרב העם והעלו על פני השטח שאלות רבות; אמינות הממשלה הוכתמה והאמון בה היתדלדל.
ומה העלות של ערבים "פלסטינים" עבור ההתנהגות והפעילות הלא רציונליות, הדו משמעותית והסכיזופרני של ממשלות ישראל? פשוט רווח. הם למעשה התעודדו מההתנהגות הישראלית והחמירו את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. בבית, העם היהודי הוא מפורד לגבי הדרך שבה העם צריך לפעול במלחמה שהערבים הכריזו על ישראל במשך 63 השנים האחרונות, או לפני כן. רבים עכשיו התעוררו להבין כי ההנהגה הישראלית הבטיחה שלום שהיה חזיון תעתועים, אשליה שהם קנו ואליה הם גררו את האומה כולה עם תוצאות הרות אסון. מה עשו הערבים "פלסטינים" כדי לקיים הסכמים עם ישראל? לא רק שהם לא החלו את תהליך השלום, לא רק שהם לא קיימו סעיף אחד בהסכמים, הם פתחו בטרור פוליטי ותקשורתי שיטתי ונרחב כנגד ישראל. הם השיקו דה-לגיטימציה קמפיין מוצלח נגד ישראל שרבים בכל רחבי העולם הצטרפו אליו. לאורך דרישותיהם ושגעונותיהם הם שלטו במשא ומתן של "תהליך השלום" חסר המשמעות וחסר בר קיימה שהם ניהלו עם כמה ממשלות ישראל רצופות והשאירו את הציבור הישראלי מאחור להרהר, מה קורה לנו?
מאז הסכמי אוסלו, שנחתם על מדשאת הבית הלבן ב -13 בספטמבר 1993 והסכם מפת הדרכים, שנאום הסיכום שלו נעשה בפסגת הים האדום בעקבה, ירדן, ב -24 ביוני 2002, אף ממשל של ארה"ב, וגם שאר העולם, אל העניש אי פעם את הערבים-"פלסטינים" על התנהגותם המושחתת, הטרור שלהם וההרג המתמשך של יהודים. אבל מה שהכי חשוב הוא שהם התעלמו לחלוטין ולא צייתו לכל מה שהם הסכימו וחתמו עליו, הסכמים שעדיין כל כך נערצים על ידי כל העמים עליהם הם לחצו על הצדדים, במיוחד על ישראל, לחתום. השותף הלא קיים לשלום שהעולם ייעד לישראל, ושישראל הסכימה לו, המשיך בהתנהגותו הסוררת והעלובה, עבורה הוא תוגמל ועדיין מתוגמל. מצד שני, ישראל, שעמדה בהסכמים, ומעבר לכך, הכל עם תקווה בלב כל ישראלי שהשלום יבוא לידי ביטוי, ננזפה, נלחצה ונענשה, אפילו בודדה על ידי הקהילה הבינלאומית. "תהליך השלום" ההזוי שממשלת ישראל החלה עם הסכמי אוסלו שחרר ברחבי העולם רגשות אנטישמיות והביא לפני השטח את השנאה הנצחית ליהודים שהיתה מוסתרת מעטות מאז מלחמת העולם השנייה.
שום דבר טוב לא הושג מהסכמי אוסלו או ממפת הדרכים. זה היה בזבוז כספי ונפשי בו ישראל השקיעה משאבים ואנרגיה רבים. שני הסכמים אילו הפכו להיות עונש לישראל. מעצמות העולם גינו ועדיין מגנות את ישראל, נוזפות ולוחצות עליה כל הזמן לפעול בהתאם למה ששותפה לכל הסכם, בין אם הסכם אוסלו או את מפת הדרכים, לא יפעל בהתאם להם.
כל שהערבים-"פלסטינים" עושים הוא נגד "הסכמי אוסלו" המעוטרים. בעוד שארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם מכתיבים לישראל לקיים ההסכמים האלה, האמור להיות השותף לשלום שלה חופשי מכל התחייבויותיו. מקרה קלאסי של פיוס, אחד לספרים.
אז עכשיו, הישראלים מתעוררים להבין כי האנשים המייצגים אותם רימו אותם יותר מדי וגרמו להם ולמדינתם נזק עצום. לכן, הם נמצאים כעת בתהליך של ביטול השליטה של כל אלה שפגעו ורוצים לפגוע בהם בהמשך. העמדה והשלטון הלקוי של האליטה, השמאל האוליגרכי בישראל, לאט אבל בטוח, מפורק, ופוליטקאיםי מציאותיים יותר צוברים כוח.
ישראל אינה דמוקרטיה, אלא היא רודנות קלה במסווה של דמוקרטיה שבה המיעוט שולט בכלל. העמדת הפנים צריכה להשתנות.
זה ייקח זמן לתקן את הנזק שנעשה ועדיין נעשה אך התהליך החלת וזה הכי חשוב.
זה הזמן להרים את הטיטניק הפוליטי מהגב של הישראלים.
No comments:
Post a Comment