Smashing and crashing on the America dream: Obama

Or the frightening reality on the Obama administration: Smashing and crashing

America’s reality no one wants to admit to! "When you subsidize poverty and failure, you get more of both." ~ James Dale Davidson

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=2570

By Guy Bechor translated from Hebrew by Nurit Greenger

June 2, 2014

What consoled the West for a century? That there is always America. Meaning, if the world sleeps, will, again, fall into wars and catastrophes, there is always the golden mainland America that will emerge to help, the ultimate West’s test. And what is sad today? That there is no longer the America, so basically it is the decline and going into darkness of the entire West.

What is the "American Dream"? Who dares and works hard - succeeds. The first to have coined the phrase was the historian James Truslow Adams (1878-1949) in his book The Epic of America, but the idea is much older, at least due to right to the “Pursuit of Happiness" by Thomas Jefferson. Already in 1860, President Lincoln argued that every American has the right to a comfortable life and he encouraged the citizens to believe that through hard work and initiative one can achieve at least a comfortable middle class life. Adams's book was published during the Can-Do, era’ just as the Empire State Building was dedicated, the external expression of the American dream, that can reach the high skies, if one wants. The man wins the fate of the Tower of Babel, and becomes a God himself.

Another perspective, the American dream is that my children will be better off and more successful than my generation. The American Dream believed the individual and his personal investment, from the bottom-up, individual capitalistic endeavor, and in this dream the state/government has no place.

If you will be good – you will succeed.

In his five and a half years as President Obama has already made the United States an anti - American dream. His approach is socialistic, in its center is the government/state, pretending to care for all: education, health and welfare. In other words, there is no supreme importance to the talent and effort, but the ability to milk the state, the fat cow. And indeed, some fifty million Americans now live on welfare, and in twenty percent of families no even one is employed. If, once, millions flew to the United States to achieve the American dream, to open a business and rise, the millions who now overflow the United States want mainly one thing: that the U.S. welfare system will providing for them. In the American dream, the immigrants counted on themselves. Today they are counting on the government/state, therefore they do not care what will happen to the future generation of children, in any case the state will provide for them.

In the last elections recorded Republican candidate Mitt Romney as saying: "There are 47% of citizens who will vote for the President (Obama). They depend on the government, they believe they are victims, and that the government must take care of them. They believe they are entitled to medical care, food, housing and everything that comes to their mind. These people do not pay taxes either." In other words, about half of U.S. citizens will vote for the candidate of the Left, even if he will be a broom, so long they receive the food stamps on time.

From a culture of entrepreneurs and capitalism to a culture of dependency (socialism), and indeed, capitalism believes that if life for the rich will be good, it will be good for the society, because the wealthy will develop and build. Socialism, however, believes that if life for the poor would be good, it will be good for the society, and therefore it is a duty to fund the benefits. And so Obama has already made the United States a European socialist entity, and he has two and a half more years to complete the process. Taxes are rising, and productivity reduced. And who can – no more wants; and who wants, cannot.

This has become a kingdom of forms, bureaucracy and regulations of all sorts. Every simple action/operation involves state and federal paperwork, to the point of suffocating the initiative. From the can-do – to the cannot-do. From a system of incentives to a system of penalties (For example, those who do not enroll, in Obama’s national health plan - is to receive a monthly fine) but does this reduce the economic gap in the country? Opposite, it just keeps expanding, because the poor have no tools or desire to move forward, with a huge national debt of 17.5 trillion dollars, weighing on every American citizen and his descendants for generations. When Obama came to power the national debt was 9 trillion dollars, and at the end of his term the debt will be 20 trillion.

That is how the U.S. government prints and borrows money unconsciously, with huge interest rates in order to finance a culture of growing dependency, in the biggest bubble in human history. And one day this bubble will burst, because there is no other choice.

Obama came to power on the American dream, but actually he smashes it.

1. The obvious pressure among the top officials who find it difficult or no longer want, to protect the fading boss. It started with the Minister of Health, Kathleen Sibelius, who resigned in April in disgrace, and she was Obama’s showcase of his failed health reform (Obamacare) (in simple words, nationalization of medicine, while providing coverage for the poor, and providing mediocre coverage for the middle class and rich. As a result the best doctors go to private practice and the medical coverage given by the state is of poor quality and expensive). Then the Minister of Veterans Affairs (VA), retired General Eric Shinseki quit, after it became clear that the health system abuses Veterans, and often avoids treating them until they die. And finally, this week Jay Carney, the "show case" of the White House, its official spokesman, who was so very loyal to his boss, quit. What does he know that we still do not know?

The American media, who once worshiped Obama, referring to him and his people with sarcasm. No one believes a word that comes from the White House or its derivatives, such as the Department of State. See for example how journalists this week insult the State Department spokesman, Jane Psaki, when she claimed that the President did not give himself enough credit for his handling of foreign policy (in his speech at West Point), and "So also thinks the Secretary Kerry." The reporters abusive and grinning at her: What do you exactly mean? Putin? Iran? Syria? The United States that has become a rag. She, used to the adoration of the media, was offended. See the bitter surprise in her eyes.

Reporters Mock And Laugh At State Dept. Spin On Obama's Panned Foreign Policy Speech - https://www.youtube.com/watch?v=pyz_doLLoXk

2. Foreign Policy: Obama receives media articles’ contempt even from the United States Left. He is perceived as a pale, weak, indecisive, slow, and afraid of any confrontation president. In his speech in front of the Military Academy West Point Obama basically told them you are redundant. I am the president who would never use the military. I am a president who does not know what to do with the military, and as far as I am concerned it is advisable to reduce it as much as possible; you chose the wrong career. And how he explained this? "If we have a good hammer, it does not mean that every problem is a nail." In other words, indefinite negotiations, along with his delirious Foreign Minister, John Kerry. With Iran? Endless discussions win. With Putin? Endless discussions win. With Syria? North Korea? We have to discuss with empty words, and so on.

What was the traditional method of American foreign policy? Frighten your opponents, protect your allies. That it is. And what is Obama’s method? Frighten your allies and protect your opponents. And who are Obama's friends in the Middle East? Iran, Assad, Hezbollah from the Shiite side, and the Muslim Brotherhood from the Sunni side, and that is why the area collapsed, with American delusional policy. To this day the Americans boycott, in practice, General Abd al-Fattah al-Sissy, seeing him a president of a military coup. To them Mohamed Morsi is still the president. Now you understand why Israel is a pain in the throat to them, while the Palestinians are the subject of dreams, including Hamas. Yes, the Obama administration will be happy to work with Hamas, after all they are the "Muslim Brotherhood."

No wonder that the only ally of the Obama regime in the world is tiny and dangerous Qatar It is also a fan of Iran and the Muslim Brotherhood.

Every crazy and dictator in the world has already internalized Obama's pale message: you can do anything, the United States did not react/respond. Maximum, Kerry will murmur 'we are very concerned."

Obama himself does not hesitate to lie through his teeth, and he does not explain in retrospect his lies. For example, in his famous debate with Mitt Romney before the election of 2012 he was asked: There are media reports according to which the United States agreed to negotiate with Iran. Obama clearly denies this in the 48:00 minutes of the debate video below," “the reports in the press are incorrect," whole today we now know that such secret negotiations have been conducted since 2010. And what is Obama’s objective in this debate? "The end of the Iranian nuclear program," and today we know that the White House agrees that Iran would continue to enrich even in the permanent program.

Final Presidential Debate 2012 Complete - Mitt Romney, Barack Obama on Foreign Policy - https://www.youtube.com/watch?v=hx1mjT73xYE

3. According to Obama the economy is always "getting better" ("Improving"), but never really improves or gets better. In the world of lies he built around his administration, in which he also controls the data (the American correct the data a week after publication), the economy actually shrinks. Last week the Treasury announced on negative growth of one percent annual rate. This is a recession and this is obviously a disaster. In Israel, for comparison, the growth is between 3% - 3.5% per year. The United States boasts about falling unemployment rate, but this is one other bluffs of the regime there. It's not that they are working, that means that the job seekers gave up and gave seeking and so the number goes down. How do we know this? Because the determining number is the percentage of participation in the workforce, and in the United States is deteriorated in April to 62.8 %, as in the seventies, compared with 64.3% in Israel. And indeed, the percentage of employees in Israel has already passed the United States, according to a graph prepared for you, here: http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=2570 - BELOW

In other words, as long as the U.S. graph continues to go down, which is expected, there is no real chance for economic improvement / real recovery. The Americans claim it is the baby boomers "who leave the labor force, so one should ignore the data (just like they claim to ignore the huge external debt of $17.5 trillion), but this argument is not true, because what with the new generation and new immigrants, why they do not enter the labor force and balance the decline? This means that the real unemployment rate in the U.S. stands at least at 20%.

There were times in the West: about the American empire that died

4. In the front of the political economic enormous change in the USA, towards the extreme Left, stand many Jews, and they will be blamed when the business will fall. Few weeks ago I appeared in front of a group of American-Christian pilgrims, with Republican tendencies, and I saw their resentment towards those Jews. "Why are they changing America, why do they vote for the Democrats?" they asked. They admire the Israelis and despise Leftist Jews in their country. These are fading Jews whose connection to Israel wavers, and usually the connection is a hostile relationship. According to them Judaism is a loose feeling, and the connection to Israel at a distance and aside. They are the politically correct knights, the prophets of the disengagement from religion in general ("the struggle against Christmas"), and the preference of minorities. For them nationalism is a crime, and therefore Zionism is unacceptable.

These are Obama’s administration Hasidic fools, and examples in the American media are not lacking, Thomas Friedman, Peter Beinart, Jeffrey Goldberg, Jeremy Ben-Ami, Bob Simon, and other lovers of Zion. Out of weakness they work, in the classical European approach (which, by the way is actually gradually changing) that you have to sacrifice Israel in order to achieve personal and sectarian salvation.

The 'Palestinians' according to these Jews are a state of mind for themselves. They will sacrifice Israel, but save themselves, much like the approach of American Jewry when millions of their brethren were slaughtered in Europe.

5. The continuation of the weakness in the approach is the American hostage release (in itself controversial) from the Taliban. This is a huge breakage from the American deterrence doctrine according to which there is no negotiations with kidnappers, so as to not give them an incentive to kidnap. Obama adopted the sluggish/weak Israeli approach, according to which you always give in to the kidnappers, resulting in the release of five Taliban terrorists among the most dangerous in the world. All five will immediately join the war against the United States. I also suspect that Obama, who rushed to bypass the Congress, allowed the release to cover the default treatment of veterans that shocked America, to the point of the resignation of the minister in charge. And what is better than the change of the agenda? But here Obama does not earn patriotic pride, as he gained with the liquidation of bin Laden, but the opposite, inverted patriotism. But that he thinks. Israel aims to be the United States on this issue, and the United States aims to be Israel.

And who mediated between the White House and the Taliban? The loyal friend Qatar, the only Arab entity that supports the Palestinian unity government until Hamas takeover in the elections, in which it is interested. This is Qatar that supported Mohammed Morsi, who still undermines General Sissy and his officers.

Rocky 1 Training - https://www.youtube.com/watch?v=31-ER5lBSEI

Meritocracy: Rocky the boxer is the realization of the American dream. He wins based on his talent and the hard labor until death, and the message is: if you persist – you will succeed, get fame and get rich, and that is meritocracy, meaning that a society rewards its individuals on the basis of their skills and effort, and it is right for governments and private companies. Bottom - up.

The term itself was coined rather ironically by British sociologist Michael Young (1915-2002) in his book "The Rise of the Meritocracy 1870-2033" (1958). Throughout her life the United States believed in rewards based to skills and talent, so "anyone can" even minorities and poor people. But the United States of Obama is no longer meritocracy. With the politically correct, legal preferences, virulent political alternative, discriminatory preference of minorities, distributive justice, applicable justice (red light: once you see the word 'justice' in the legal world, the lie celebrates) and more "balance", so that the test is no longer selecting the most talented. Socialism believes in imposed equality, and because we are not equal, the result is mediocrity. The best are pushed out, and the mediocre are promoted, and we saw it too with the socialistic experiments in the country (although in the Israeli kibbutz there is also greatness).

The former Mayor of New York, Michael Bloomberg, courageously surprised this week in a speech he delivered to graduates at Harvard in which he said, "In the fifties the Right stream tried to suppress ideas of the Left. But today, in many campuses it is the Liberals (Leftists in American terminology) are seeking to suppress conservative ideas to the point that conservative faculty members are endangered to become extinct." And he boldly said more: "The repressing forces in the universities are stronger today than ever before, since the fifties," and he compared the "censorship" that exists on campuses today to "a form of modern McCarthyism." This in the American Academy.

And what by us [Israel]? In Humanities and Social Sciences it is the same. A candidate who is good and talented, will not be promoted if he/she do not have the right opinion and the right color. Also desirable he/she have a lucrative descent. And so, usually, one gets promoted based on contacts/relationships and opinions, and not on the basis of qualifications. Because the students see the forgery, these studies are fading in Israel, the teaching as well as research, since they are built on a lies. But remember: "Time Reveals the Truth" (Veritatem dies aperit), although by us we do not have even one Bloomberg to dare mention this sad truth.

6. My must not be mistaken, the media in the United States (except for some older Jews) ceased worshiping Obama. Though it took them five years to understand what we understood in one moment, but it happens. For example, the editor of The New York Times, Jill Abramson, dared criticizing Obama administration that he "very much inclines to secrecy, concealment, which I came across" and she was immediately fired with contempt. U.S. media is in a dilemma: on the one hand espouse Obama and his people’s Leftist delusional approach, but on the other hand it is difficult for them to keep silent in the face of Big Brother approach of Obama. That he activates the Internal Revenue Service (IRS) against his opponents, for being the most eavesdropper regime in the history of human history, including journalists (through the NSA), and his cunningness. Where are the like of the heroes Watergate today? When it comes to a Republican president the press is investigating and is opinionated, but with a Leftist president, she falls asleep.

Therefore, as the official media in Israel (which is gradually dying out), this one is also press on behalf of…, and she will die too, because it is built on a lie.

8. Since that Obama is pretty aloof and reserved in his personal life, so he did not leave even one real strong ally for the United States, including Israel, that objects almost every decision and move he makes. Obama eliminated all the US loyal Arab allies, Mubarak in Egypt, Zine El Abidine Ben Ali in Tunisia, continue to Muammer Gaddafi, to Ali Abdullah Saleh in Yemen. The Saudis stay away from him now and the Jordanians too who do not trust him. But not only here: strong allies of the United States as Japan, South Korea, and all Eastern Europe and the Baltic states, evaluate he is not strong and reliable. In the face of Putin who continues to progress and get stronger (apparently Obama does not see him to be a nail), who will defend and guard them? Against this backdrop, Obama went to Europe, but he will come across there skepticism to the point of keeping a distance, as he encountered in Saudi Arabia. The Government that eavesdropped on Angela Merkel and the leaders of South America personal cellphones will not find sympathy there either.

Obama's is subservient to the enemies of the United States and he steps on its allies, now, for instance, after the release of the prisoner, he wants to negotiate with the Taliban. And at the end he always remains without these and without these.

9. In the congressional elections in November, the Americans could settle accounts with the government, and the Democrats may lose their Senate cramped majority. In this case the Republicans will control both houses, which means a complete paralysis of Obama, his administration and his reforms. Obama’s health care reform will stop, sanctions on Iran will be imposed, and portion of the romantic stand in the world will be contained too. Since the American Civil War there was not such a polarized state of hate between the Right and the Left, when Obama only inflames hatred with his racism approach. The relationship are so hostile that successful states ponder and contemplating leaving the United States, when Washington's patronizing extreme Leftist anti-religion attitude, with Jewish inspiration, is unacceptable to them. This is a polarizing, not a unifying president, who swore to change the United States, and that is certainly what he does.

10. What consoled us in the West for a century? That there is always America. The dream was also protection. Meaning, if the old world deteriorates itself again back to wars and catastrophes, there is always the golden mainland America that will emerge to help, as far as the ultimate West. And what is sad today? That there is no longer the America, which is basically the decline of the entire West. Leadership will move to China and the East, and Western hegemony will end after hundreds of years. The American dream will become a dream of America that was, and whoever wants human rights at all costs, will end up with no human rights all together. America that was the entrance ticket to the good life is today the ticket to the bad life of the world, since there is no longer a cop or a brake/defender against the rise of evil everywhere. Obama is digging in his continent, from his separatist thinking that this is a way for him to gain confidence and support, but in our miniscule world such thinking is very small, because he who runs away from the troubles, troubles come to him/reach him at home.

It is not an article that praises Obama's misfortune, even though in the very beginning we understood the damage of his regime. This is an article about the abandonment of the world, about the culture of lies, and America that has disappeared.

There is no [more] dream.

מהו "החלום האמריקני"? מי שמעז ועובד קשה – מצליח. הראשון שטבע את הביטוי היה ההיסטוריון ג'יימס טראסלו אדאמס (1878-1949) בספרו The Epic of America, אך הרעיון ותיק הרבה יותר, לפחות מאז הזכות ל"רדיפה אחר האושר" של תומס ג'פרסון. הנשיא לינקולן טען שלכל אמריקני יש זכות לחיים נוחים כבר ב- 1860 והוא עודד את האזרחים להאמין שבאמצעות עבודה קשה ויוזמה ניתן להשיג לפחות חיי מעמד בינוני נוחים. ספרו של אדאמס יצא לאור בתקופת ה- Can-do, בדיוק כאשר נחנך האמפייר סטייט בילדינג, הביטוי החיצוני של החלום האמריקני, שיכול להגיע לשמיים, אם ירצה. האדם מנצח את גורל מגדל בבל, והופך לאלוהים בעצמו.

בראייה אחרת, החלום האמריקני הוא שלילדים שלי יהיה טוב ומוצלח יותר מאשר לדור שלי. החלום האמריקני האמין באינדיבידואל ובהשקעה האישית שלו, מלמטה למעלה, מאמץ קפיטליסטי אינדיבידואלי, ובחלום הזה למדינה אין בכלל מקום.

אם תהיה טוב – תצליח.

בחמש וחצי שנותיו כנשיא הפך כבר אובמה את ארצות הברית לאנטי-החלום האמריקני. גישתו היא סוציאליסטית, שבמרכזה המדינה, המתיימרת לדאוג לכל: חינוך, בריאות וקצבאות סעד. במילים אחרות, לכישרון ולמאמץ אין חשיבות עילאית, אלא ביכולת לחלוב מן המדינה, הפרה השמנה. ואכן, כחמישים מליון אמריקנים חיים כיום על קצבאות סעד, ובעשרים אחוזים מן המשפחות אין אפילו עובד אחד. אם מליונים זרמו פעם לארצות הברית כדי להגשים את החלום האמריקני, לפתוח עסק ולזנק, המליונים שגודשים כיום את ארצות הברית רוצים בעיקר דבר אחד: שמערכת הסעד האמריקנית תפרנס אותם. בחלום האמריקני בנו המהגרים על עצמם. כיום הם בונים על המדינה, ולכן לא אכפת להם מה יהיה עם דור הילדים, ממילא גם אותם המדינה תפרנס.

בבחירות האחרונות הוקלט המועמד הרפובליקני מיט רומני כמי שאמר: "ישנם 47% מהאזרחים שיצביעו בשביל הנשיא (אובמה). הם תלויים בממשלה, הם מאמינים שהם קורבנות, וכי על הממשל לדאוג להם. הם מאמינים שהם זכאים לטיפול רפואי, לאוכל, לדיור ולכל דבר שיעלה על דעתכם. האנשים האלה גם לא משלמים מיסים". במילים אחרות: כמחצית מאזרחי ארצות הברית יצביעו למועמד של השמאל גם אם הוא יהיה מטאטא, העיקר לקבל את קצבאות המזון (Food Stamps) בזמן.

מתרבות של יזמים (וקפיטליזם)  לתרבות של תלות (סוציאליזם), ואכן, הקפיטליזם מאמין שאם לעשיר יהיה טוב, לחברה יהיה טוב, משום שהעשיר יפתֵח ויבנה. הסוציאליזם, לעומת זאת, מאמין שאם לעני יהיה טוב, לחברה יהיה טוב, ולכן חובה לממן אותו בקצבאות. וכך הפך כבר אובמה את ארצות הברית לישות אירופית-סוציאליסטית, ועוד יש לו שנתיים וחצי להשלים את המהלך. המיסים עולים, והתפוקה יורדת. ומי שיכול – כבר לא רוצה; ומי שרוצה, כבר לא יכול.

זו כבר ממלכה של טפסים, בירוקרטיה וחסמים מכל הסוגים. כל פעולה פשוטה כרוכה בניירת פדרלית ומדינתית, עד כדי חנק היוזמה.  מ- can-do  ל- can't do. משיטה של תמריצים לשיטה של עונשים (מי שלא נרשם, למשל, לכיסוי הרפואי הלאומי של אובמה - ייקבל קנס חודשי) אך האם זה צמצם את הפער הכלכלי במדינה? ההיפך, הוא רק ממשיך ומתרחב, משום שלעניים אין שום כלים או רצון להתקדם, עם חוב לאומי עצום של 17.5 טריליון דולר, שרובץ על כל אזרח אמריקני וצאצאיו לדורות. כאשר אובמה עלה לשלטון היה החוב הלאומי 9 טריליון, ועם סיום כהונתו יהיה החוב 20 טריליון.

כך מדפיס השלטון בארצות הברית כספים ללא הכרה, ולווה ללא הכרה, עם ריביות ענק, כדי לממן תרבות של תלות שהולכת וגוברת, בבועה הגדולה ביותר שהיתה בתולדות האנושות. והבועה הזו יום אחד תתפוצץ, כי אין ברירה אחרת.

אובמה עלה על גבי החלום האמריקני, ודווקא הוא מרסק אותו.

1 הלחץ ניכר אצל הפקידים הבכירים, שמתקשים, או כבר לא רוצים, להגן על הבוס הנובל. זה התחיל עם שרת הבריאות, קתלין סיבליוס, שהתפטרה באפריל בבושת פנים, והיא היתה חלון הראווה של אובמה ברפורמת הבריאות (ACA, "אובמה-קייר") הכושלת שלו (במילים פשוטות הלאמה של הרפואה, תוך מתן כיסוי לעניים, ומתן כיסוי ירוד למעמד הביניים ולעשירים. כתוצאה מכך הרופאים הטובים עוברים לרפואה פרטית, והרפואה הניתנת בכיסוי הממלכתי ירודה ויקרה). אחר כך התפטר השר לענייני חיילים משוחררים (VA), הגנרל בדימוס אריק שינסֵקי, לאחר שהתברר שמערכת הבריאות מתעללת בחיילים המשוחררים, ולעיתים נמנעת מלתת להם טיפול עד שהם מתים. ולבסוף, התפטר השבוע "חלון הראווה" של הבית הלבן הדובר הרשמי, שהיה נאמן נאמנות מוחלטת לבוס, ג'יי קארני. מה הוא יודע שאנחנו עדיין לא יודעים?

התקשורת האמריקנית, שפעם סגדה לאובמה, מתייחסת אליו ואל אנשיו בסרקאזם. אין מאמינים למילה שמגיעה מן הבית הלבן או גרורותיו, למשל מחלקת המדינה. ראו למשל כיצד עולבים השבוע העיתונאים בדוברת מחלקת המדינה, ג'יין פסאקי, כאשר טענה שהנשיא לא נתן לעצמו מספיק קרדיט בטיפול שלו במדיניות החוץ (בנאום בווסט פוינט), "וככה חושב גם המזכיר קרי". הכתבים עולבים ומגחכים עליה: על מה את בדיוק מדברת? על פוטין? אירן? סוריה? על ארצות הברית שלגישתם הפכה לסמרטוט. היא שרגילה להערצת התקשורת, נעלבה. רואים את ההפתעה המרירה בעיניה.

2 מדיניות החוץ: אובמה זוכה למאמרי בוז אפילו בתקשורת השמאל בארצות הברית. הוא נתפס כנשיא חיוור, חלש, הססן, איטי, הפוחד מכל עימות. בנאום שלו מול האקדמיה הצבאית ווסט פוינט אמר להם אובמה בעצם, אתם מיותרים. אני נשיא שלעולם לא ישתמש בצבא. אני נשיא שלא יודע מה לעשות עם הצבא, ומבחינתי רצוי לקצץ אותו ככל שאפשר; בחרתם בקריירה לא נכונה. ואיך הוא הסביר את זה? "אם יש לנו פטיש טוב, זה לא אומר שכל בעיה היא מסמר". במילים אחרות, משא ומתן עד בלי קץ, יחד עם שר החוץ ההזוי שלו, ג'והן קרי. עם איראן? דיונים לנצח. עם פוטין? דיונים לנצח. בסוריה? בצפון קוריאה? צריך דיונים, מילים ריקות, וכך הלאה.

מה היתה שיטת מדיניות החוץ המסורתית האמריקנית? 'הפחד את יריביך, והגן על בעלי בריתך'. זהו. ומה השיטה של אובמה? 'הפחד את בעלי בריתך, והגן על יריביך'. ומי הם ידידיו של אובמה במזרח התיכון? איראן, אסד, חיזבאללה מהצד השיעי, והאחים המוסלמים מהצד הסוני, ולכן האיזור קרס, עם מדיניות אמריקנית הזויה. עד היום האמריקנים מחרימים, בפועל, את הגנראל עבד אלפתאח א-סיסי, בראותם בו נשיא של הפיכה צבאית. מבחינתם הנשיא הוא עדיין מוחמד מורסי. עכשיו אתם מבינים למה ישראל היא קוץ בגרון מבחינתם, בעוד שהפלסטינים הם מושא חלומות, כולל חמאס. כן, ממשל אובמה ישמח לעבוד עם חמאס, הם הרי "האחים המוסלמים".

לא פלא שבעלת הברית היחידה של משטר אובמה בעולם היא קטר הזעירה והמסוכנת. גם היא חובבת של איראן והאחים המוסלמים.

את המסר החיוור של אובמה הפנים כבר כל רודן ומשוגע בעולם: אפשר לעשות הכל, ארצות הברית לא תגיב. לכל היותר קרי ימלמל ש"אנחנו מודאגים מאוד".

אובמה עצמו לא מהסס לשקר במצח נחושה, ואף אינו מסביר בדיעבד את שקריו. למשל, בדיבייט הידוע עם מיט רומני לפני הבחירות של 2012 הוא נשאל: ישנם דיווחים עיתונאיים לפיהם ארצות הברית הסכימה לנהל משא ומתן עם איראן. אובמה מכחיש זאת בפירוש בדקה 48:00, "הדיווחים בעיתונים אינם נכונים", שעה שכיום אנו יודעים שמשא ומתן חשאי כזה התנהל כבר מאז שנת 2010. ומה מטרת אובמה באותו דיבייט? "סוף תוכנית הגרעין האיראנית", וכיום אנו יודעים שהבית הלבן מסכים שאיראן תמשיך להעשיר גם בתוכנית הקבע.

3 אצל אובמה הכלכלה תמיד "משתפרת" ("Improving"), ואף פעם היא לא באמת משתפרת. בעולם השקרים שבנה סביב ממשלו, שבו הוא גם שולט בנתונים (האמריקנים מתקנים את הנתונים שבוע אחרי פרסומם), הכלכלה דווקא מתכווצת. בשבוע שעבר הודיע האוצר שם על צמיחה שלילית בקצב שנתי של אחוז אחד. זהו מיתון וזהו כמובן אסון. בישראל, לשם השוואה, הצמיחה היא בין 3-3.5.% בשנה. ארצות הברית מתגאה בשיעור דורשי עבודה יורד, אך זהו עוד אחד מהבלופים של המשטר שם. זה לא שהם עובדים, זה אומר שדורשי העבודה התייאשו וויתרו, ולכן המספר יורד. איך אנו יודעים זאת? משום שהמספר הקובע הוא אחוז ההשתתפות בעבודה, ובארצות הברית הוא הידרדר באפריל לרמה של 62.8%, כמו בשנות השבעים, לעומת שיעור של 64.3% בישראל. ואכן, שיעור העובדים בישראל כבר עבר את ארצות הברית, לפי הגרף שהכנו עבורכם:

במילים אחרות, כל עוד הגרף האמריקני ממשיך לרדת, וזה הצפי, אין סיכוי לשיפור כלכלי אמיתי. האמריקנים טוענים שאלה ה"בייבי בומרס" שיוצאים משוק העבודה, ולכן יש להתעלם מן הנתונים (כפי שיש לטענתם להתעלם מן החוב החיצוני העצום של 17.5 טריליון דולר), אך הטיעון הזה אינו נכון, שכן מה עם הדור החדש והמהגרים החדשים, מדוע הם אינם נכנסים לשוק העבודה, ומאזנים את הירידה? זה אומר ששיעור האבטלה האמיתי בארצות הברית עומד על לפחות 20%.

היו זמנים במערב: על אימפריה אמריקנית, שמתה

4 בחזית השינוי הפוליטי-כלכלי העצום בארצות הברית, לכיוון של שמאל קיצוני, עומדים הרבה מאוד יהודים, ואלה יואשמו כאשר העסק ייפול. לפני כמה שבועות הופעתי בפני קבוצת עולי רגל נוצרים-אמריקנים בעלי מודעות רפובליקנית, וראיתי את הטינה שלהם כלפי אותם יהודים. "למה הם משנים את אמריקה, למה הם מצביעים לדמוקרטים?", שאלו. הם מעריצים את הישראלים ובזים ליהודים השמאלנים בארצם. אלה היהודים הנמוגים, שגם הקשר שלהם לישראל מתרופף, ובדרך כלל הקשר הוא של עויינות. היהדות מבחינתם היא רגש רופף, והקשר לישראל דחוק. הם אבירי הפוליטיקלי קורקט, נביאי ההתנתקות מן הדת בכלל ("המאבק נגד כריסמאס"), והעדפת המיעוטים. מבחינתם לאומיות זה פשע, ולכן הציונות בלתי מקובלת.

אלה החסידים השוטים של משטר אובמה, ודוגמאות בתקשורת האמריקנית לא חסרות, מתומאס פרידמן, פיטר ביינרט, ג'פרי גולדברג, ג'רמי בן עמי, בוב סיימון, ועוד חובבי ציון. מתוך חולשה הם פועלים, בגישה האירופית הקלאסית (שהולכת ומשתנה, אגב) שיש להקריב את ישראל, כדי לזכות בישועה אישית ועדתית.

ה'פלסטינים' מבחינת אותם יהודים הם מצב נפשי עבור עצמם. הם יקריבו את ישראל, אך יצילו את עצמם, דומה מאוד לגישת יהדות ארצות הברית כאשר מליוני אחיהם נשחטו באירופה.

5 המשך לגישת החולשה הוא שחרור בן הערובה האמריקני (השנוי במחלוקת בעצמו) משבי הטאליבן. זו שבירה עצומה של דוקטרינת ההרתעה האמריקנית, לפיה אין מנהלים משא ומתן עם חוטפים, כדי שלא לתת להם תמריץ לחטוף. אובמה אימץ את הגישה הישראלית הנרפית, לפי יש להיכנע תמיד לחוטפים, והתוצאה היא שחרור חמישה מחבלי טאליבן מהמסוכנים ביותר שיש בעולם. כל החמישה יצטרפו מייד למלחמה נגד ארצות הברית. אני גם חושד שאובמה, שמיהר לעקוף גם את הקונגרס, אפשר את השחרור כדי לכסות על מחדל הטיפול בחיילים המשוחררים, שזעזע את אמריקה, עד להתפטרות השר הממונה. ומה יותר טוב משינוי סדר היום? אלא שכאן אובמה לא מרוויח גאווה פטריוטית, כפי שזכה עם חיסול בן לאדן, אלא ההיפך, פטריוטיות הפוכה. אך כך הוא חושב. ישראל שואפת להיות בנושא הזה ארצות הברית, וארצות הברית שואפת להיות ישראל.

ומי תיווכה בין הבית הלבן לטאליבן? החברה הנאמנה קטר, זו התומכת הערבית היחידה בממשלת האחדות הפלסטינית, עד להשתלטות חמאס בבחירות, בה היא מעוניינת. זו קטר שתמכה במוחמד מורסי, ואשר עדיין חותרת תחת רגלי סיסי וחבריו הקצינים.

מריטוקרטיה: רוקי המתאגרף הוא-הוא מימוש החלום האמריקני. הוא זוכה על סמך הכישרון שלו והעבודה המפרכת עד כלות, והמסר הוא: אם תתמיד - תצליח, תתפרסם ותתעשר, וזוהי המריטוקרטיה, כלומר, חברה המתגמלת את הפרטים שבה על בסיס הכישורים והמאמץ שלהם, וזה נכון לממשלות ולחברות פרטיות. מלמטה -למעלה.

המונח עצמו נטבע דווקא באירוניה בידי הסוציולוג הבריטי Michael Young (1915-2002) בספרו "עליית המריטוקרטיה 1870-2033" (1958). ארצות הברית האמינה במשך כל שנותיה בתגמול על פי כישורים וכישרון, ולכן "כל אחד יכול", אפילו בני מיעוטים ובני עניים. אך ארצות הברית של אובמה כבר אינה מריטוקרטיה. עם פוליטיקלי קורקט, העדפות מתקנות, ברירה פוליטית ארסית, הפלייה לטובה של מיעוטים, צדק חלוקתי, צדק יישומי (נורה אדומה: ברגע שאתם רואים את המילה 'צדק' בעולם המשפט, השקר חוגג) ועוד "איזונים", כך שהמבחן כבר אינו בחירת המוכשרים ביותר. הסוציאליזם מאמין בשוויון כפוי, וכיוון שאיננו שווים, התוצאה היא בינוניות. הטובים נדחקים החוצה, והבינוניים מקודמים, וראינו את זה גם בניסויים הסוציאליסטיים בארץ (למרות שבקיבוץ הישראלי יש גם גדולה).

באופן אמיץ ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, הפתיע השבוע כאשר בנאום בפני בוגרים בהארוורד אמר: "בשנות החמישים הזרם הימני ניסה לדכא רעיונות של השמאל. אך כיום, בהרבה קמפוסים אלה הליברלים (המינוח האמריקני לשמאלנים) המבקשים לדכא רעיונות שמרניים, עד שחברי פקולטה שמרניים נמצאים בסכנת הפיכה למינים נכחדים". ועוד אמר שם באומץ: "כוחות הדיכוי באוניברסיטאות חזקים היום יותר מאי פעם, מאז שנות החמישים", והוא השווה את "הצנזורה" שיש כיום בקמפוסים "לצורה מודרנית של מקרתיזם". זה באקדמיה האמריקנית.

ומה אצלנו? במדעי הרוח והחברה, אותו דבר. מועמד, יהא טוב ומוכשר שיהיה, לא יקודם אם אינו בדעה הנכונה, ובצבע הנכון. רצוי שיהיה לו גם יחוס משפחתי. וכך בדרך כלל מקודמים על בסיס קשרים ודעות, ולא על בסיס כישורים. כיוון שהסטודנטים מבחינים בזיוף, לימודים אלה הולכים ודועכים בישראל, ההוראה כמו גם המחקר, שכן הם בנויים על שקר. אבל זיכרו: "הזמן חושף את האמת" (Veritatem dies aperit), אם כי אצלנו אין אפילו בלומברג אחד, שיעז להזכיר את האמת העצובה הזו.

6 בל נטעה, התקשורת בארצות הברית (להוציא כמה יהודים מזדקנים) הפסיקה לסגוד לאובמה. אמנם לקח להם חמש שנים להבין את שהבנו ברגע, אך זה קורה. למשל, עורכת ה"ניו יורק טיימס", ג'ייל אברמסון, העזה למתוח ביקורת על ממשל אובמה, שהוא "הנוטה ביותר לחשאיות, להסתרה, בו נתקלתי", ומייד פוטרה בבוז. התקשורת בארצות הברית בדילמה: מצד אחד היא תומכת בגישה השמאלנית ההזויה של אובמה ואנשיו, אך מהצד השני קשה להם לשתוק לנוכח גישת האח הגדול של אובמה. על שהוא מפעיל את מס ההכנסה (IRS) כנגד מתנגדיו, על היותו המשטר המצותת ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית, כולל לעיתונאים (באמצעות ה- NSA), ועל הנכלוליות שלו. איפה גיבורי ווטרגייט של היום? כאשר מדובר בנשיא רפובליקני העיתונות הזו חוקרת ודעתנית, אך עם נשיא שמאלני, היא נרדמת.

ולכן, כמו התקשורת הממסדית בישראל (שהולכת וגוועת), גם זו עיתונות מטעם, וגם היא תגווע, משום שהיא בנויה על שקר.

איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור "המלץ לחבר", בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים. ומהם המאמרים שאתם אוהבים לשתף באתר?

7 אובמה התקבע כבר בציבור כנשיא לא מוצלח, ויעידו על כך כל סקרי דעת הקהל. הוא, שנתפס כהבטחה עצומה, מוצא עצמו כנשיא הלא פופולארי ביותר מאז ריצ'רד ניקסון. לפי חלק מן הסקרים מרוצים ממנו כיום 43% ולפי אחרים פחות מ- 40%. הרוב אינם מרוצים מתפקודו.

אובמה מרסק את אמריקה, אך גם מתרסק בעצמו.

לנווט עם אצטרולב: משטר אובמה הלך לאיבוד באיראן

כיצד לפענח חלומות, והקריסה המפוארת של אובמה בעיראק

8 כשם שהוא אדם די קריר ומסוייג בחייו האישיים, כך לא הותיר אובמה אף בעל ברית של ממש לארצות הברית, כולל ישראל, המסתייגת כמעט מכל החלטה וצעד שלו. אובמה חיסל את כל בעלי הברית הערביים הנאמנים שלו, ממובארק במצרים, דרך זיין אלעבדין מתוניסיה, המשך במועמר קדאפי ועד עלי עבדאללה סאלח בתימן. הסעודים מתרחקים ממנו כיום, וכך הירדנים, החוששים מפניו. אך לא רק כאן: בעלות ברית מוצקות של ארצות הברית כמו יפן, דרום קוריאה, וכל מדינות מזרח אירופה והבלטיות, מעריכות שהוא לא איתן עוד. לנוכח פוטין שלא מפסיק להתקדם ולהתחזק (כנראה אובמה לא רואה בו מסמר), מי ישמור עליהן? על רקע זה יוצא אובמה לאירופה, אך הוא ייתקל שם בספקנות עד כדי ריחוק, כפי שנתקל בסעודיה. הממשל שצותת לנייד האישי של אנגלה מרקל ושל מנהיגי דרום אמריקה, לא ימצא סימפטיה גם שם.

אובמה מתרפס בפני אוייבי ארצות הברית, ודורך על בעלות בריתה, עכשיו למשל, לאחר שחרור השבוי, הוא רוצה משא ומתן עם הטאליבן. ותמיד הוא נשאר לבסוף בלי אלה, ובלי אלה.

לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג'יפלאנט שכאן, כשבצד שמאל כתוב: "הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה". יש ללחוץ - "הזמן" - ליד תמונות החברים:

9 בבחירות לקונגרס בנובמבר עשויים האמריקנים לבוא חשבון עם הממשל, והדמוקרטים עלולים להפסיד את הרוב הדחוק שלהם בסינאט. במקרה כזה ישלטו הרפובליקנים על שני הבתים, והמשמעות היא שיתוק מלא של אובמה, ממשלו והרפורמות שלו. רפורמת הבריאות תיעצר, סנקציות על איראן יוטלו, וחלק מהגישה הרומנטית מול העולם ייבלם גם הוא. מאז מלחמת האזרחים בארצות הברית לא היתה המדינה מקוטבת עד כדי שנאה בין ימין לשמאל, כאשר אובמה רק מלהיט את השנאה עם גישת הגזע שלו. היחסים כה עויינים עד כי יש מדינות מצליחות שמהרהרות לעזוב את ארצות הברית, כאשר הגישה הפטרונית מוושינגטון של שמאל קיצוני אנטי-דתי בהשראת יהודים אינה מקובלת עליהם. זהו נשיא מקטב ולא נשיא מאחד, שנשבע לשנות את ארצות הברית, ואת זה הוא בהחלט עושה.

10 במה התנחמו במערב במשך מאה שנים? שתמיד יש את אמריקה. החלום היה גם הגנה. כלומר אם העולם הישן ידרדר את עצמו שוב למלחמות וקטסטרופות, תמיד יש את היבשת המוזהבת אמריקה, שתיחלץ לעזרה, בבחינת המערב האולטימטיבי. ומה העצוב כיום? שאין עוד את אמריקה, וזו בעצם דעיכתו של המערב כולו. ההנהגה תעבור לסין ולמזרח, וההגמוניה המערבית תסתיים לאחר מאות שנים. החלום האמריקני יהפוך לחלום על אמריקה שהיתה, ומי שרצה זכויות אדם בכל מחיר, יסיים בלי זכויות אדם בכלל. אמריקה שהיתה כרטיס הכניסה לחיים הטובים היא היום כרטיס הכניסה לחיים הרעים של העולם, שכן אין עוד שוטר או בלם מפני עליית הרוע בכל מקום. אובמה מתבצר ביבשת שלו, מתוך חשיבה בדלנית שבכך הוא צובר ביטחון ותמיכה, אך בעולמנו הכה קטן זו חשיבה זעירה מאוד, שכן מי שבורח מן הצרות, הצרות מגיעות אליו הביתה.

אין זה מאמר השש לאידו של אובמה, למרות שכבר בהתחלה הבנו את הנזק של משטרו. זהו מאמר על הפקרת העולם, על תרבות של שקרים, ועל אמריקה, שנעלמה.

אין חלום.