With the collapse of the political Left in Israel, since 2000 years, and the huge disappointment in the " peace process" " a strange process in the Israeli media began to amass power, a close clubhouse of twenty regularpeople. As much as may sound strange, this media, its job is to cover processes and report them, took a step forward, and assumed to represent the Left that collapsed among the Israeli public. This media became a party.
No one designated to them this mandate, no divine command was given, and in this act it is not representing any democratic process, because in its basis, the media in Israel, is not selected and not replaced. It consists of several "gurus" who continue, for decades, almost without a real replacement. But the media in Israel hasturned surveying and mediates – for an active political body, which serve replacement for the political partiesof then. As the Left in Israel was shrinking, its influence in the media has grown, even though it was always hidden under the cover. The Left's torch wandered from open politics to hidden politics, and as it wasextinguished on one side its flame grew forcefully on the other side. That is how the Israeli media crossed the lines, removed itself from her sisters in the West. That is also how it betrayed the Israeli public, thatanticipated and still anticipates today that it reviews and covers processes…
Thus it happens that Israeli politics has become a façade only, plywood facade of allegedly democratic governance - run by puppets. The real power you have to seek in the real party, the party of "Al Ha'mishmar", of those twenty media people, who were never elected by anyone, and that their term will never end.
As members of a closed guild, they always help their own kind to move for that newspaper to another, to deliver one morning program or another, to this channel or another, and so on. That is how Galei Tzahal [Military radio stations], the educational television and other state assets fell in to the hands of the party, and how the Israeli democracy was made mockery by those who sanctity of democracy with their mouths. That is how the state of Israel became an Eastern-European shtetl; a caricature.
With Obama at the helm, USA media is just about the same.
מזה זמן רב אני טוענת שישראל היא לא דמוקרטיה, אלא דמוקרטיה אוליגרכית
ד"ר גיא בכור על מפלגת מועדון התקשורת בישראל
עם קריסת השמאל בפוליטיקה הישראלית, החל משנות האלפיים והאכזבה העצומה מ"תהליך השלום", החל להתעצם תהליך מוזר בתקשורת הישראלית, מועדון סגור לכשעצמו של כעשרים אנשים קובעים. עד כמה שהדבר ישמע מוזר, התקשורת הזו, שאמורה לכסות תהליכים ולדווח עליהם, נטלה צעד קדימה, ולקחה על עצמה לייצג את השמאל שקרס בציבור הישראלי. היא הפכה למפלגה.
איש לא הטיל עליה את המנדט הזה, שום פקודה אלוהית לא ניתנה כאן, ובמעשה הזה היא גם לא יצגה שום תהליך דמוקרטי, שכן התקשורת בבסיסה במדינת ישראל אינה נבחרת ואינה מתחלפת. היא מורכבת מכמה "גורואים" הממשיכים לאורך עשרות שנים, כמעט בלי תחלופה של ממש. אך התקשורת במדינת ישראל הפכה ממסקרת ומתווכת - לגוף פוליטי אקטיבי, המשמש תחליף למפלגות פוליטיות של פעם. ככל שהשמאל בישראל הלך והתכווץ, השפעתו בתקשורת הישראלית הלכה וגדלה,למרות שהיתה תמיד מוסתרת, תחת מסווה. אבוקת השמאל נדדה מן הפוליטיקה הגלויה אל הפוליטיקה המוסתרת, וככל שכבתה בצד האחד הלכה ובערה בעוצמה בצד השני. כך חצתה התקשורת הישראלית את הקווים, והתרחקה מאחיותיה בעולם המערבי. כך גם בגדה בציבור הישראלי, שציפה ומצפה עד היום שתסקר תהליכים.
כך קורה שהפוליטיקה הישראלית הפכה לפסאדה בלבד, חזות מדיקט של ממשל דמוקרטי-לכאורה, המנוהלת באמצעות מריונטות. את הכוח האמיתי יש לחפש במפלגה האמיתית, מפלגת "על המשמר" של אותם עשרים תקשורתנים, שמעולם לא נבחרו בידי איש, ואשר הקדנציה שלהם לעולם לא תסתיים.
בהיותם בני גילדה סגורה הם תמיד יעזרו לבני מינם לעבור לעיתון זה או אחר, להגשת תוכנית בוקר זו או אחרת, לערוץ זה או אחר, וכך הלאה. כך נפלו גלי צה"ל, הטלוויזיה החינוכית ועוד נכסים ממלכתיים בידי המפלגה, וכך הושמה הדמוקרטיה הישראלית ללעג בידי מי שרוממות הדמוקרטיה בפיהם. כך הפכה ישראל ממדינה - לשטייטל מזרח-אירופאי; לקריקטורה.
עם אובמה בנשיאות, תקשורת ארה"ב היא כמעט אותו דבר.
thanks ng
No comments:
Post a Comment